קול קורא: עתיד
קול קורא: חיים
קול קורא: אפשרות של דיאלוג
קול קורא : חוק
קול קורא פתוח
קול קורא סגור

קול קורא: גיליון פתוח

להגשה עד

15.4.2024

גיליון סתיו 2024 של כתב העת עיון יהיה גיליון פתוח ולא תמטי. עיון מזמין חוקרות וחוקרים לשלוח מאמרים, מסות קצרות מכל תחומי הפילוסופיה ובכל נושא. נשמח לקבל גם הצעות לתרגומים וסקירות ספרים חדשים.

הגשות מאמרים עד לתאריך ה 15.04.2024   לכתובת iyyun.editor@mail.huji.ac.il  

המערכת תקבל מאמרים מקוריים בעברית, שטרם פורסמו ואינם מצויים בשיפוט במערכת כתב עת אחר בעברית, בהיקף של כ 7,000 מילים. נוסף על המאמר יש לשלוח תקציר באורך של עד 250 מילים בקובץ נפרד. כל המאמרים יעברו שיפוט אקדמי.

גיליון פתוח

נושאים אפשריים לכתיבה:

קול קורא פתוח
קול קורא סגור

קול קורא: חוק

להגשה עד

4.1.2024

 

על רקע המשבר הפוליטי הפוקד כעת את מדינת ישראל, כתב העת עיון מבקש להציב זרקור פילוסופי על המושג ״חוק״ שהפך לאקוטי בשיח הישראלי העכשווי. מה מקור החוק, מה טיבו ותכליתו ואת מי הוא משרת? מהו היחס בין חוק לריבונות? חוק לאלימות? מהמעמדו של החוק בחברה דמוקרטית? מתי הפרה של חוק מערערת את יסודות הדמוקרטיה ומתי היא רכיב מהותי של התנגדות אזרחית? מה מקומם של ציות ואי־ציות בחברה חופשית? 

 

חוק מופיע תמיד ככלל. האפשרות לנסח ולתקף את הכללי לא מאפיינת רק את המרחב הפוליטי־משפטי, אלא היא שאלה יסודית במחשבה הפילוסופית. 

 

כתב העת עיון מזמין כותבות וכותבים להשתתף בגיליון אביב 2024, ולהגיש מאמרים שעוסקים במובנים הפילוסופיים השונים של מושג החוק ובמרחבים המגוונים שבהם פועלים חוקים: חוקי הטבע, חוקי השפה, המחשבה, הלוגיקה והמתמטיקה, חוקי המוסר, הדת, חוקי האמנות –ואיתם שאלות על האפשרות לחשוף, לקיים, לציית, לחרוג, להפר ולגלות יצירתיות ביחס לחוק, כמו גם שאלות העוסקות במרחבים שאין בהם חוקים או שהחוקים אינם פועלים כסדרם כמו: כאוס, פרדוקס, אנרכיה.

  

המערכת תקבל מאמרים מקוריים בעברית, שטרם פורסמו ואינם מצויים בשיפוט במערכת כתב עת אחר בעברית, בהיקף של כ־7,000 מילים. נוסף על המאמר יש לשלוח תקציר באורך של כ 300 מילים בקובץ נפרד. כל המאמרים יעברו שיפוט אקדמי. המועד האחרון להגשת המאמרים הוא 3 בדצמבר, 2023.

חוק

נושאים אפשריים לכתיבה:

  • חוקים סיבתיים ומושג ההסבר (חוקי טבע, חוק מדעי).
  • חוקיות סיבתית ומושג החירות.
  • לוגיקה וחוקי המחשבה והשפה.
  • הטוב, הראוי ומושג החוק.
  • חוקיות נורמטיבית, היוצא מן הכלל, החריג.
  • חוקיות משפטית.
  • אמונה דתית והחוק האלוהי.
  • חוק האב במחשבה הפסיכואנליטית ובביקורת הפמיניסטית.
  • אנרכיה, מקריות ואקראיות.
  • סדר אסתטי, אלתור ויצירתיות

קול קורא פתוח
קול קורא סגור

קול קורא: אפשרות של דיאלוג

להגשה עד

1.5.2023

אפשרות של דיאלוג

במלאת 100 שנים לספרו של מרטין בובר אני ואתה והמפנה הדיאלוגי שחולל בפילוסופיה של המאה העשרים, עיון קורא לבחינה מחודשת של מושג הדיאלוג ותנאי אפשרותו בימינו.

 

בעידן הנוכחי, שבו רווחות שלל אפשרויות לתקשורת מהירה וזמינה, תקשורת המשוחררת מגבולות זמן ומקום, הפכה השיחה לתופעה טכנולוגית המעצבת את מרחב היומיום שלנו. כמחווה לפילוסופיה הדיאלוגית של בובר, עיון מזמין כותבות וכותבים לבחון מחדש את השאלה מהו הדיאלוג. שאלה זו נשאלת על רקע ביקורתו של בובר כנגד תפיסות מקובלות של שפה הרואות בה קודם כול אמצעי תקשורת שנתון לתפעולו של האדם. לפי בובר, השימוש בשפה ככלי מסתיר את האופי הבינאישי ההטרוגני של המשוּקָעוּת האנושית בה, את הקדימות שיש למפגש אני–אתה על פני האפשרות להעביר תכנים בין סובייקטים נפרדים, יחידות של 'אני' שהדיבור ביניהן הוא אמצעי תכליתי בלבד. לפי בובר, תנאי האפשרות לשיחה ממשית הוא הזיקה הבינאישית; בלעדיה  הדיבור בין שניים הוא לא יותר מקלט–פלט, חילופי דברים, מסירת תכנים, שבמהותם נותרים זרים לממד האישי של השפה, שהיא דיאלוגית גם ללא מילים, מול אדם, חיה וטבע.  

 

ההכרה במהותה הבינאישית ההטרוגנית של השפה, ובצורך לשחרר את הדיאלוג ואת אפשרויותיו מהסטנדרטים האינסטרומנטליים של המדיה, הם נקודת פתיחה לכיווני מחשבה פילוסופיים שקוראים, בדרכים שונות, לטרנספורמציה של דרכי הקיום הלשוני שלנו במרחב האנושי, ובאופן רחב יותר, במרחב הטכנולוגי והאקולוגי בעידן האנתרופוקן.

 

אך, מהו התוקף של רעיונות אלה כיום? מה מקומה של המחשבה הדיאלוגית לצד, או כנגד, התפתחויות בפילוסופיה של השפה, המשפט והקוגניציה בעשורים האחרונים? האם רעיונות אלה, או גלגול שלהם, עוד רלוונטיים בעידן שהטמיע את חוקי התקשורת הדיגיטלית המהירה ושבו מכונות־שפה יעילות מחליפות את הדיבור האנושי ומעלימות בהדרגה את מפגשי הדיבור הבינאישי מנוף היומיום? האם האני–אתה נוכח עדיין כאפשרות ממשית בשפות החדשות, שמעצבות הטכנולוגיה, הכלכלה והפוליטיקה, ומה מקומו של הבינאישי בעידן פוסט־אנושי? כיצד יכולה הקטגוריה של 'קהילה דיאלוגית' להיות רלוונטית בחברה 'מחוברת'? האם יש מקום ל'זיקה' הבובריינית בעולם המסכים, ואם כן, מה טבעה? האם הטכנולוגיה בהכרח משטיחה את הדיאלוג, או שניתן להיעזר בה כדי לאפשר את העמקתו של הדיאלוג, דרך אפשרויות של רחק וזיקה מסוגים חדשים? מה פירוש לומר כיום ״אתה״, ומה הם ההיבטים הפוליטיים של אמירה זו? מה המשמעויות הפילוסופיות של התנהלות לשונית למול אחרים ואחרות, תוך מתן מקום לסינגורליות, לאידיוסינקרטיות? אילו אפשרויות הקשבה קיימות בעולם של הפרעות קשב, הסחות דעת, פייק ניוז? ואיזה אפשרויות של דיאלוג עלינו לפתח בתרבות, שמצד אחד משתיקה קולות ומן הצד שני מחוללת תחרות בין נרטיבים הנותרים חירשים זה לזה.  

 

עיון מזמין מאמרים והצעות למאמרים העוסקים במושג הדיאלוג מפרספקטיבות פילוסופיות מגוונות, שיטתיות והיסטוריות, הקושרות תיאוריה של שיחה ודיבור להיבטים אתיים, אסתטיים ופוליטיים. ניתן להציע מאמרים פילוסופיים המתמודדים עם תופעות תרבותיות וטכנולוגיות המדגימות את כוחו ואת מגבלותיו של הדיאלוג האנושי והלא־אנושי, עם מהלכים וויכוחים מתולדות הפילוסופיה על מהותו של הדיאלוג, תנאי האפשרות והשבר שלו. כמו כן, נשמח לקבל מאמרים המציעים ניתוח פילוסופי של אפשרות ואי אפשרות של דיאלוג הבאים לידי ביטוי במקרי מבחן ספציפיים של מצבי מחלוקת ואי־הבנה חריפים מתולדות המחשבה הפילוסופית, ההגות החברתית והפוליטית והכתיבה על אמנות.

המערכת תקבל מאמרים מקוריים בעברית, שטרם פורסמו ואינם מצויים בשיפוט במערכת כתב עת אחר בעברית, בהיקף של עד 6,000 מלים. נוסף על המאמר יש לשלוח תקציר באורך של עד 250 מילים בקובץ נפרד. כל המאמרים יעברו שיפוט אקדמי.

אפשרות של דיאלוג

נושאים אפשריים לכתיבה:

קול קורא פתוח
קול קורא סגור

קול קורא: חיים

להגשה עד

1.5.2022

מה הם חיים? שאלה זו מתעוררת מחדש לנוכח האתגרים הגדולים של התקופה – ההתמודדות עם מגפה עולמית, משבר האקלים ושינוי פני כדור הארץ, השתלטות השוק הקפיטליסטי ואיתו טכנולוגיות שחותרות אל "שיפורם" המתמיד של החיים. כיצד יש להבין כיום את ייחודו של החי למול אופני ממשות חסרי חיים? מה בין האורגני והמלאכותי, בין חיים ממשיים לוירטואלים, חיים עירומים וחיים ראויים? האם חיים הם מושג אחדותי, או כמו בעברית, מושג שמושתת מלכתחילה על ריבוי?

מטרת הכרך היא להציע כלים תאורטיים למחשבה על ׳חיים׳ בעת הזו, מתוך הקשת המגוונת של צורות ומובנים שהם מקבלים. על רקע ההבחנה העתיקה בין חיים כמאפיין מהותי של היצור האורגני לבין חיים כהתהוות אנושית שדורשת הבניה ועיצוב, בין ״להיות בחיים״ ל״לחיות״ (במובן האקטיבי והעשיר של המילה), מזמין כתב העת עיון חוקרות וחוקרים להעמיק את הדיון בקשרים שבין טבעם של החיים לבין משמעות החיים, הזכות לחיים, והתנאים להופעתן והיעלמותן של צורות חיים. הזמנה זו היא אתגר עבור מחשבה המבקשת לפעול בהווה למניעת דלדול החיים וההרס האקולוגי, כמו גם למען יצירה של צורות חדשות של חיים חופשיים.

המערכת תקבל מאמרים מקוריים בעברית, שטרם פורסמו ואינם מצויים בשיפוט במערכת כתב עת אחר בעברית, בהיקף של עד 6,000 מלים. נוסף על המאמר יש לשלוח תקציר באורך של עד 250 מילים בקובץ נפרד. כל המאמרים יעברו שיפוט אקדמי.

נשמח לקבל גם הצעות לתרגומים של טקסטים רלוונטים לנושא חיים, כמו גם הצעות למסות קצרות, פולמוסים, וסקירות ספרים חדשים, שיהיו רלוונטים לנושא.

חיים

נושאים אפשריים לכתיבה:

  • קריאות בהגות פילוסופית שעוסקת במושג החיים (כגון אריסטו, לוקרטיוס, שופנהאור וניטשה, דילתיי, ברגסון, הוסרל, וויטהד, בובר, בובואר, גאדאמר, פוקו, דלז, אגמבן, היינמה, מאלבו)
  • פילוסופיות של חיים, ויטאליזם
  • פילוסופיה וחיים, חיי עיון וחיים פרקטים
  • סוגיות יסוד בפילוסופיה של הביולוגיה
  • סביבת חיים, משבר האקלים, האנתרופוקן
  • חיים לא אנושיים, שאלת החיה, ריאליזם ספקולטיבי
  • ביו-אתיקה, זכויות אדם, כבוד האדם, קדושת החיים, המתות חסד, אנטי-נטליזם
  • ביו-פוליטיקה, תיאוריה פוליטית וחיים
  • משמעות החיים, אותנטיות וחיים, חיים טבעיים, חיים סופיים, החיים הטובים
  • חיים כקטגוריה אסתטית
  • חיים ונאראטיב, חיים והסטוריה
  • עולם-החיים וצורות חיים
  • חיים וירטואלים
  • טכנולוגיה וחיים: ביומדיה, אנטי-הומניזם, טרנס-הומניזם, פוסט-הומניזם
קול קורא פתוח
קול קורא סגור

קול קורא: עתיד

להגשה עד

1.2.2022

מטרת הכרך היא להפגיש את העתיד עם אפשרויות של דיבור וארטיקולציה פילוסופיים שיחלצו אותו מסד האדישות המחשבתית והמובן מאליו. העושר הגלום בעתיד זקוק לפיתוח של שפה פילוסופית שרגישה למעמד הטנטטיבי, הלא-וודאי – ל-״אולי״ – של ה״עדיין לא״. הדיון בעתיד הכרחי כדי לפתוח את ״אופק התקווה", כפי שכינה זאת ארנסט בלוך, והפתיחה ההגותית הזו של העתיד הכרחית כדי שחזון אתי ופוליטי יוכל להיקשר גם אל הדורות הבאים.

עיון מעודד דיון בעתיד במסגרת שאלות על המטאפיזיקה והפנומנולוגיה של הזמן, על היעלמות העתיד ונוכחותו במסגרת המבנים הטמפורליים שמאפיינים את התרבות העכשווית, כמו גם, מבטים השוואתיים על סוגים שונים של אינטנציונאליות, הלכי רוח וצורות חוויה המכוונות פני-עתיד, כפי שאלה מופיעות בהקשרים תרבותיים ודתיים מגוונים.

המערכת תקבל מאמרים מקוריים בעברית, שטרם פורסמו ואינם מצויים בשיפוט במערכת כתב עת אחר בעברית, בהיקף של עד 6,000 מלים. נוסף על המאמר יש לשלוח תקציר באורך של עד 250 מילים בקובץ נפרד. כל המאמרים יעברו שיפוט אקדמי.

נשמח לקבל גם הצעות לתרגומים של טקסטים רלוונטים לנושא העתיד, כמו גם הצעות למסות קצרות, פולמוסים, וסקירות ספרים חדשים, שיהיו רלוונטים לנושא.שאלת העתיד הפכה נוקבת בעת הזו, בצל מגפת הקורונה, משבר הדמוקרטיה והמשבר האקולוגי. שאלה זו אינה נשאלת עוד מתוך חדוות הגילוי של הלא-נודע, מתוך אמונה בהפיכת העולם למקום טוב וצודק יותר, וגם לא מתוך אימה הקץ. היא נשאלת כיום מתוך ניסיון להתמודד עם תחושת אובדן של העתיד, עם זמניות אנושית, שבעידן הקפיטליסטי ההיפר-טכנולוגי העכשווי, צומצמה להווה-שמתמשך ללא עתיד. בעידן ״האלגוריתמים״ דומה כי התמשכות ההווה אינה יכולה להתפתח אל החדש והמפתיע, אלא נותרת מוכרת במהותה, ניתנת לחיזוי, לניהול והסדרה. האם ניתן לדבר כיום על העתיד באופן שאינו רק פורמאלי או פוזיטיביסטי, אלא גם באופן שמנכיח את הקונקרטיות של הנעלם, הבלתי-צפוי, הפתוח, האוטופי והדיסטופי, בחיינו, ושמסביר מדוע נוכחות שכזו חשובה ואף הכרחית לחיי ההווה?

עתיד

נושאים אפשריים לכתיבה:

  • קריאות בהגות פילוסופית שעוסקת במושג העתיד (כגון אריסטו, אגוסטינוס, לייבניץ׳, ניטשה, הוסרל, בובר, בלוך, סרטר וסימון דה בובואר, דלז, דרידה, איריגראי, מלאבו, היינמה, פישר, דיויד לואיס וכו')
  • אתיקה של הדורות הבאים
  • העתיד כבעיה אפיסטמית, פרדוקסים שקשורים לעתיד
  • תקווה, חלום, חזון, אחריות
  • זמן פיזיקאלי, זמן הסטורי, וזמן משיחי
  • הצפוי והבלתי-ניתן לחיזוי, האפשרי והבלתי אפשרי
  • העתיד והיומיום, היעלמות העתיד? עבודת ההכנה לקראת עתיד, העתיד כקידמה
  • לידה, הולדה, ינקות וזיקנה – אופנים של קיום ״לקראת עתיד״
  • ייצוגים ספרותיים ואמנותיים של העתיד במבט פילוסופי
  • האדם לנוכח העידן טרנס-הומניסטי. מדע-בדיוני וטכנולוגיה של המחר במבט פילוסופי
  • מחשבה אוטופית
  • העתיד ומושג החופש בהגות / בפילוסופיה אסייתית ואפריקאית
  • עתיד הפילוסופיה ופילוסופיית העתיד
  • עתיד המקום: מבטים פילוסופים על העתיד של קיום משותף