במלאת 100 שנים לספרו של מרטין בובר 'אני ואתה' והמפנה הדיאלוגי שחולל בפילוסופיה של המאה העשרים, עיון קורא לבחינה מחודשת של מושג הדיאלוג ותנאי אפשרותו בימינו. מה מקומה של המחשבה הדיאלוגית לצד, או כנגד, התפתחויות בפילוסופיה של השפה, המשפט והקוגניציה בעשורים האחרונים? האם האני-אתה נוכח עדיין כאפשרות ממשית בשפות החדשות שמעצבות הטכנולוגיה, הכלכלה והפוליטיקה, ומה מקומו של הבינאישי בעידן פוסט־אנושי?